| רשמים עצובים מהמסע למירון |
| הבנתי את כוונתך, רבי שמעון. הבאת אותי כדי שאראה ואזדעזע... הבאת אותי כדי שאקרע את ליבי בשאלה "למה"? למה לא זעקתי חזק יותר? למה לא יצאתי בקמפיין נרחב יותר להביא דבר זה לידיעת הורים וצעירים? למה שתקתי כאשר מאזינה התקשרה ואמרה: "אל תדאג יוסי, לי זה לא יקרה!", ובערב התקשרה ואמרה: "מצטערת, אני לא מאמינה אבל גם לי זה קרה!" |
| |
| |
|
|
| |
"רבי שמעון שלח אותנו להביא אותך ואתה מעז לסרב?", הצליפו בלשונם ה"חוטפים". האמנתי שרבי שמעון קורא לי, אבל לא הבנתי למה על חשבון התוכנית, לא הבנתי עד שהגעתי |
|
|
|
|
|
קצת אחרי חצות הלילה פרצו אל אולפני מספר גברים לבושים בשחור (לבן) אחד מהם אחז בידי בעוד שהשני חוסם את פי עם ספוג של מיקרופון.
הוכנסתי אל רכב גדול. "למירון, למירון" שמעתי אותם לוחשים.
בדרך קיבלתי אין סוף אסמסים זועמים "מה קרה, למה ברחת?", "רק תגיד שהכל בסדר" ביקשו כמה מאזינים מודאגים. "זה שידור חי או חוזר?"
זה היה חוזר ודיברתי שם על היומולדת שהיה לי לפני חצי שנה... והנה עוד כמה סמסים "מזל טוב יוסי, עד 120 מגיע לך..." "מה עושים עם הורים שלא מבינים אותי?", "אפשר את השיר החדש של מ.ב.ד?", "יש סיכוי שעוד תחזור?"
היה לי עצוב, לא האמנתי שככה המאזינים לא יוותרו, אבל זאת היתה סוג של חטיפה רוחנית. "רבי שמעון שלח אותנו להביא אותך ואתה מעז לסרב?", הצליפו בלשונם ה"חוטפים". האמנתי שרבי שמעון קורא לי, אבל לא הבנתי למה על חשבון התוכנית, לא הבנתי עד שהגעתי.
הגענו אל הר הקודש, מירון. מחזה מרנין, אלפי יהודים, ילדים, זקנים, חולים, בריאים, נשואים. הכל מבקשים חיים, שמחה, ילדים ואופסססס גם מלא נערים ונערות מבקשים שידוך, אבל שיהיה מיידי!
אאוץ'.
כל שנה אני זועק בקול ניחר: צעירים יקרים, אל תיסעו למירון! הורים יקרים, אל תשלחו את הילדים שלכם לשם!
השנה, משום מה, חשתי סוג של פחד, מי אני, שאצא נגד מעמד מסורתי של סוג של עליה לרגל ולכן קראתי בהססנות מה: "צעירים יקרים, רק מי שבטוח - שיעלה למירון ולא ייכשל או יכשיל - שיעלה, אבל מי שחושש - מוטב שיישאר בביתו, ובטוחני שתפילתו תתקבל טוב יותר". עשרות צעירים עדכנו אותי שהם קבלו אכן את הדברים ולא יעלו.
אבל למה רבי שמעון קרא לי?
אאוץ'.
נקרע הלב לראות בחורי ישיבה עם ציציות מתבדרות ברוח הקרה נועצים מבטים בבנות צנועות וחסודות המחפשות היכן להשפיל את מבטיהן.
מביך היה לראות בחורים שחזותם מעידה כי עזבו רק לרגע את הישיבה מתלחששים בפינות עם בנות שהוריהן בטוחים שהן קורעות כעת את ליבן בתפילה חרישית...
מגעיל היה לראות בחורים המכונים "שבבניקים" אוחזים יד ביד בבנות שהתדרדרו והולכים להתפלל...
אאוץ'.
יהיו מי שיגידו למה לראות את השלילי? גם אני חשבתי כך והלכתי בדרך המהדרין הצלתי את עורי. באותם רגעים צעירות צעדו בשביל הסמוך שגם הוא היה מהדרין עד חמישים מטר לפני הציון, שם ארבו להן בנים, היה מגעיל ומשפיל.
כשהגעתי אל פתח המערה חשבתי עליך, רבי שמעון, שכולך אש שלהבת רואה מביט ומה חושב, רואה את הדמעות, המילים הכאבים והתפילות של כל יהודי ורק כמה מטרים משם אנשים רעים מנצלים את ההתכנסות ללכידת עוד מספר טלפון...
אאוץ'.
הבנתי את כוונתך, רבי שמעון. הבאת אותי כדי שאראה ואזדעזע (מי שמכיר אותי יודע שאני די ליברל גם במראות קשים... אבל הפעם זה היה מבחיל!) הבאת אותי כדי שאקרע את ליבי בשאלה "למה"? למה לא זעקתי חזק יותר? למה לא יצאתי בקמפיין נרחב יותר להביא דבר זה לידיעת הורים וצעירים? למה שתקתי כאשר מאזינה התקשרה ואמרה: "אל תדאג יוסי, לי זה לא יקרה!", ובערב התקשרה ואמרה: "מצטערת, אני לא מאמינה אבל גם לי זה קרה!"
מי מהאדמורים אמר "במערה - יום כיפור, ובחוץ פורים...". לאחר מה שראיתי סיכמתי: "במערה - יום כיפור, בחוץ - תישעה באב!". חורבן היופי של עולם התורה, התמונה העגומה של צעירים וצעירות ללא אישיות שהגיעו עד לשפל המדרגה, לבוא להר הקודש ולצחוק לרבי שמעון בעיניים!
בטוחני, שרבים יגידו "היינו שם והיה מרגש, היה נפלא. לא צריך להתייחס לכמה שבבניקים, מי שרצה להתפלל ולחזור ידע איך לעשות זאת..."
אז זהו שלא. "כמה שבבניקים" לא היו גורמים לי לכתוב מאמר זה. מדובר בבחורי ישיבה ובנות סמינר שנכשלו בגלל הסיטואציה. לא לי כאן המקום לפרט.
לסיכום המסע.
סליחה על השובניזם, אבל בת שמכבדת את עצמה לא צריכה להגיע למקום הזה! גם אם היא לא נכשלה, היא בוודאי הכשילה!
אאוץ'.
האמת כואבת.
|
 |
הכותב הינו מגיש תוכנית רדיו לצעירים בציבור הדתי-חרדי בתחנה הפירטית "קול הנשמה", ובה עצות ודרכים לצלוח את משברי גיל העשרה. חיבר ספרים ופרסם מאמרים להורים ולבני נוער. מנהל פרויקט "ישיחנה" ומקיים ימי עיון וייעוץ בכל רחבי הארץ. מרצה בכיר להורים ומחנכים ומופיע בפני נוער בישיבות וסמינרים. |
כתבה נוספת
| חרם חרדי: אל תתנו להם במה! |
| תחת כותרת זו יוצא עלון נוער חרדי בקריאה להחרים זמרים "שבבניקים" שנשרו מהישיבות אל עסקי השירה החסידית |
|
|
|
|
|
|
|
"האבסורד הוא שאנחנו, הצעירים, קונים את הדיסקים והכרטיסים של אותו "זמר" וממנים אותו להיות שליח שלנו לדבר עבירה. השאלה היא: למה? למה אנחנו ממנים את היצר הרע של אותו בחור שנושר מלימוד תורה בישיבה ומלמד אחרים לנשור מהישיבות ומהסמינרים ולחטוא?" |
|
|
|
|
|
"...תהייתנו הגדולה היא על מרצים בכירים המשמשים "עלה תאנה" לאותם ערבי שירה על סף הערבוב וההוללות, האם זה לא חשוב לברר מי מופיע באותו ערב?" |
|
|
|
> "רק הקב"ה קובע מי יוחרם"
> "מקפידים על הפרדה"
עלון הנוער החרדי "ישיחנה" החליט לצאת במערכה נגד זמרים. לא, אין המדובר בזמרי פופ ורוק גלויי ראש עם שירים גסים, אלא דווקא בזמרים חרדיים.
בתשובה לאחד הקוראים שהעלה את נושא ערבי השירה שבהם משתתפים לפעמים גם רבנים ומרצים חשובים, יוצא העלון במחאה חריפה ואף נוקט במהלך של חרם דיסקים (כולל צריבה...) של אותם זמרים, המופיעים בפני נוער "שבבניק", צעירים שפרקו עול ונשרו מהישיבות.
"פנייתך היא זעקת הורים רבים שאיבדו נשמות יקרות של ילדיהם בערבים אלה", כותבים במערכת העלון, "רובנו מקטרים על מה שקורה היום למוזיקה היהודית, ובצדק! פתאום נער שלא מצא את מקומו בישיבה תופס מיקרופון, לוקח לחנים לא יהודיים, מדביק להם מילים והופך להיות זמר. תחנות הרדיו החרדיות משמיעות את השירים שלו והוא הופך להיות חלק מהנוף של המוזיקה היהודית", נכתב בציניות לא מוסתרת. "כשההצלחה עולה לראשו, מתחיל הוא לארגן הופעות, ולצערנו - לאחר כל מופע שכזה פונים אלינו לא מעט צעירים טובים שנפלו רוחנית בהופעות אלו".
"האבסורד הוא שאנחנו, הצעירים, קונים את הדיסקים והכרטיסים של אותו 'זמר' וממנים אותו להיות שליח שלנו לדבר עבירה. השאלה היא: למה? למה אנחנו ממנים את היצר הרע של אותו בחור שנושר (מלימוד תורה בישיבה - ע.י.) ומלמד אחרים לנשור מהישיבות ומהסמינרים ולחטוא?
במכתב יוצאת מערכת ישיחנה גם נגד תחנות הרדיו החרדיות הנותנות במה לאותם זמרים. "למה תחנות הרדיו, המגדירות עצמן 'חרדיות', משמיעות את אותם זמרים? זו פריקת עול תורה וזו שכרה? לעשות אותם 'כוכבים' במקום להחרים אותם?", כותבים מי שביום יום מפעילים את הערוץ החרדי "קול הנשמה".
המכתב ממשיך במילים הבאות:
"...אם אנחנו נבין שהם בידיים שלנו, נחרים אותם לא נקנה את הדיסקים שלהם, לא נבקש לשמוע אותם ברדיו, לא נלך למופעים שלהם, אזי הם יבינו שהמוזיקה היהודית היא מוצר יקר ולא כל נושר ישמיע מהגיגיו בהופעות ויהיה עוד 'מאן דאמר'.
"מילה למנהלי עמותות ומוסדות, אנו מבינים את הצורך בעריכת כנסים וכדי לסחוף קהל פעמים שאתם מעניקים במה למחטיאי הרבים, אבל למה על גבם של צעירים? זו לא מצווה הבאה בעבירה? ותהייתנו הגדולה היא על מרצים בכירים המשמשים "עלה תאנה" לאותם ערבי שירה על סף הערבוב וההוללות, האם זה לא חשוב לברר מי מופיע באותו ערב?
"כדי להלחם בתופעה: בתוכנית "לילה צעיר" (קול הנשמה) לא מושמע אף זמר, שעורך מופעים מעורבים וגורם להרס של צעירים. בנוסף, פנינו אל כמה מחברינו הטובים בתקשורת שיפסיקו לסייע בעד עוברי עבירה ולא ישמיעו את אותם זמרים עד שלא ייטיבו דרכם ויפסיקו לערוך "מופעי רחוב"...
"מעל במה זו פונים אנו בשם עשרות נשמות שאבדו דרך אל מארגני ערבי שירה והתרמה. אנא בחרו בקפידה את הזמר, לא חסרים זמרים יראי ה' הסוחפים קהל. בנוסף, כינוסים שיש בהם ערבי שירה, ערכו אותם בימים נפרדים לגברים ונשים כמו הארגונים החשובים המכבדים עצמם. ומרצים יקרים, בידכם הדבר!".
|
| |
| "רק הקב"ה קובע מי יוחרם" |
 |
| |
 |
| איציק אשל. מחפש יהלומים |
| |
|
| |
"אם לאחרים מותר ליהנות, אין סיבה שלנוער הזה יהיה אסור. הם אינם מעריצים שחקני כדורסל, שחקני כדורגל, שחקני טניס ושחקני פינג-פונג, ומגיע להם גם ליהנות" |
|
|
איציק אשל, זמר חרדי המופיע בפני קהל הנוער השבבניקי, אומר ל- Nfc כי "ילד שבבניק הוא ילד טועה. אם תסיר ממנו את הקשר האמיתי האחרון שנותר לו מהמסורת - אתה מנתק אותו מהמסורת שיש סיכוי גבוה שיחזור אליה. אני שמח שאני פונה לסוג קהל כזה גם כן, כי בין כל הערימות של התועים יש יהלומים טובים".
אשל אומר כי ההופעות שהוא מקיים הינן הופעות המפרידות בין המינים ובעלות ציביון דתי-חרדי. "המוזיקה אומנם מתקדמת, אבל אם לא ננגן מוזיקה כזאת במילים חרדיות, האלטרנטיבה של הנוער, שרוצה לשמוע מוזיקה שכזאת, תהיה בעולם החילוני".
הוא דוחה את החרם ומעריך כי לא "יתפוס". "בסופו של דבר רק הקדוש-ברוך-הוא קובע מי יוחרם", אמר אשל וכינה את החרם "שטויות". "מציגים את זה כאילו כל שני וחמישי אנחנו עושים הופעה, אבל ההופעות שלנו מתקיימות מקיץ לקיץ. הירידה או העלייה הרוחנית תלויה בסוג המופעים והסגנונות. אם לאחרים מותר ליהנות, אין סיבה שלנוער הזה יהיה אסור. הם אינם מעריצים שחקני כדורסל, שחקני כדורגל, שחקני טניס ושחקני פינג-פונג, ומגיע להם גם ליהנות".
|
| "מקפידים על הפרדה" |
|
| |
 |
| בכל הופעה יש רבנים [אילוסטרציה] |
| |
|
יוני כהנא, חבדניק ואחד המפיקים הבולטים במוזיקה החסידית' אמר בתגובה לחרם, כי "אחד הדברים שהביאו אותנו להפקת ההופעות היא הדרישה הגוברת מצד בני הנוער החרדים לתרבות ולמוזיקה חסידית. אנו משתדלים שבכל הופעה ינאמו מספר רבנים, במהלך האירוע אנו מביאים סדרנים ומקפידים בצורה חזקה על הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים, אופי האירועים שלנו הוא יהודי-חסידי ואינני מבין את הקריאות מצד קיצונים כאלה ואחרים לשלול מבני הנוער הללו תרבות חרדית, דבר שיכול להביאם – חלילה – לשאוף תרבות אחרת".
|
|
כתבה נוספת
| "משמיעים רוצחים ברדיו החרדי" |
| עלון הנוער החרדי "ישיחנה" מאיים להיאבק בזמרים חרדים המופיעים בהופעות מעורבות ובכך "רוצחים נפשות צעירות" |
| |
 |
| |
| יעקב שוואקי. רוצח? [צילום: מתוך עטיפת הדיסק] |
| |
|
|
|
|
|
|
> מכתב אישי לזמרים
לפני כחודשיים, התקשר אב דומע אל תוכנית נוער "לילה צעיר" בערוץ הרדיו החרדי "קול הנשמה". הוא פנה למפיק התוכנית בשאלה: "כיצד אתם עושים את זה? כיצד אתם מעזים להשמיע רוצחים בתוכנית?". המפיק אשר לא ידע על מה המהומה תהה, ואז נקב האב בשם הזמר ה"רוצח", ואמר: הוא הוא רצח לי את הבן! כלי הנשק - מיקרופון!".
במכתב המתפרסם בעלון הנוער החרדי "ישיחנה" וממוען לכוכבני הזמר החסידי יעקב שוואקי, אברהם פריד ואחרים וכן למפיקי המופעים, נכתב כי לאחרונה פורסם שכדי לרצוח אינך צריך להיות מחבל, די כי תעבור באור אדום. לטענת העלון, די בהסכמה להופיע בפני קהל מעורב מנשים וגברים כדי להיות מחבל ולפגוע בנפשות רכות של צעירים חרדיים.
הכלל עליו מתבסס המכתב לקוח מן התלמוד - "גדול המחטיאו יותר מההורגו". העלון מאיים במאבק נחוש נגד זמרים שיתפתו כלשונו לבצע כסף, וישירו מול קהל מעורב. המאמר אינו מפרט את דרכי הפעולה נגד ה"תועבה", אך רמז לכך ניתן למצוא בחרם דומה שהכריז לפני מעט יותר משנה. בחרם ההוא נקראו צעירים חרדים להחרים זמרים שנשרו מעולם הישיבות, המכונים "שבאבניקים".
במכתב אישי רווי דרמה, שיותר מאשר נועד להשפיע על הזמרים, מחשב לעשות מסילות לליבותיהם של הצעירים שוחרי המוזיקה, נכתבו הדברים הבאים (ציטוט):
|
| |
| מכתב אישי לזמרים |
|
| |
|
סיפור חיים אמיתי לחלוטין.
"ברשות מורי ורבותי", פתח חתן בר המצווה, שקט השתרר באולם וכולם ציפו לדרשתו המעמיקה של שלמה נער הפלא. גאון, כך הגדירו אותו מחנכיו. "ובוודאי שיזכה להאיר את עיני עם ישראל" טפחו מורים ומחנכים על שכמו, ציוניו היו להפליא, סברותיו מעמיקות והליכותיו עדן.
לימים, מודעה תמימה קרצה לשלמה מקיר, ההופעה! בה"א הידיעה, ישיבה נפרדת! שלמה המתמיד ביקש מהוריו רשות להפיג קמעה מעול הלימודים, הוריו התמהמהו, שמענו שזה לא מכבד את המשתתפים, טענו, אך שלמה תהה, מה? הרי כל השירים על טהרת הקודש?! אביו השתכנע ומימן לו את כרטיס המופע. "אני מאחר" קרא והזדרז לצאת למופע, הוריו לא הספיקו להיפרד ממנו לשלום. בשעת ההופעה הביט שלמה על תותחי העשן, כפיים, שירה, הערצה, חברים גררו אותו אל קדמת הבמה, עיניים ננעצו.
"קרתה תאונה", התבשרה המשפחה בשעת ליל, משה ללא הכרה, איננו יודעים אם יתעורר עוד, אך גם אם יתעורר מובטח לו נזק עתידי אמרו הרופאים. משפחתו קיבלה את הבשורה בלב מר, כיצד נאבד בן כה חכם ויקר? התייפח האב. אם המשפחה כמעט ויצאה משווי דעתה בעקבות הכאב העצום, חבריו ומוריו שמעו כלא מאמינים, החכמת שלמה איננה? "התוהו והחלל שהותיר בסברותיו והנהגותיו ישוועו לעולם!", זעק ראש הישיבה. דמעות ניגרו כמים, גדולי ישראל העתירו בתפילה וברחמים, אך שלמה נותר ללא הכרה. השנים חלפו, המשפחה כולה קרסה. זאת השנה השלישית בה שלמה מורדם ומונשם, יש דופק, אין נשמה.
זמר ומפיק,
שלמה ועשרות שכמותו מסתובבים היום ברחובות, יש דופק, אין נשמה; הם איבדו אותה בהופעה. אני מאמין כי הכנת את ליבך גם לזעקות "גיוועלד" אותן יזעקו נגדך, שמא אף תישאר עם אטמי אוזניים מהמטוס היישר אל קידמת הבמה. אך דע כי קול דמי אחיך זועקים אליך מהיציע, "בגללך אני כבר לא בישיבה, בגללך כבר אין לי את טעמם של אביי ורבא". את ליבך אתה ממלא בסברא, אני רק עושה מוזיקה. מתנגדים? היו ויהיו תמיד. אם אתייחס לכל מודעה במאה שערים אזי לא תהיה שירה במגזר החרדי. אך הפעם לא תוכל להתעלם, כי הנה פרויקט "ישיחנה" אשר שוחר מוזיקה, מארגן ערבי שירה בימים נפרדים כגון "קומזיץ בני הישיבות" ומעורה בעולמם של צעירים מביא בפניך את תוצאות השאלה הראשונה אותה נשאל כל נער/ה מתקשה, "היכן התחילו קשייך"? התשובה היא ב73% מהמקרים: בהופעה!
|
|
|
|
|
|
|
